עברו חודשים מאז הפעם האחרונה שעדכנתי את הבלוג הזה. האמת היא שניהול בלוג בנוסף לחיי היומיום הרגילים והעבודה השוטפת לא תמיד קלה. כשמדובר על שני בלוגים, על אחת כמה וכמה.

נראה לי שלעת עתה אפסיק את הפעילות בבלוג הזה. קצת חבל לי, בכל זאת השקעתי בזה הרבה עבודה. נושא השיווק במדיה חברתית ממש מרתקת אותי אבל אינני עובד בתחום והמאמצים לא ממש מוצדקים. את העדכונים שיש לי בתחום עבודתי אני מעדכון בבלוג 72 זקנים.

תודה לכל מי שהתעניין בבלוג זה. אתם מוזמנים לעקוב אחרי בבלוג השני וב Twitter.

להתראות

דניאל

Image via Wikipedia

אחד הסיפורים החמים בשבועות האחרונים בתחום ה  social media marketing הוא החלטתה של חברת המשקאות Pepsi לוותר על הפרסום בזמן משחק הגביע ב Super Bowl.

זו הפעם הראשונה ב-23 שנה שפפסי לא תשקיע את כספה בפירסום היקר והיוקרתי הזה. במקום זה היא תשקיע 20 מליון דולר ברעיון שיווקי בעזרת social media.

פפסי מעונינת למשוך לקוחות רבים אבל היא לא תעשה זאת על ידי Twitter או Facebook. לא על זה מבזבזים כל כך רבה כסף. במקום זה היא רוצה להציג את עצמה כחברה השואפת לקדם את השלום והתקווה בכדור הארץ. היא רוצה להשקיע באנושות בתקווה שהאנושות (או לפחות חלק ממנה) תשקיע בה בחזרה ואת זאת היא עושה בעזרת פרויקט חדש הנקרא The Pepsi Refresh Project.

פפסי מציעה מילגות לחברות או יחידים שיש להם רעיון לשפר את המצב הכלכלי, חברתי, אקולוגי, חינוכי, תרבותי וכו’ של בני האדם. אם יש לך רעיון טוב כגון שיקום שכונה, שימור איכות הסביבה, עזרה לנזקקים וכד’, תוכל להגיש הצעה לפפסי. את קידום הרעיון עושים בעזרת כלי web 2.0 מקובלים. יש “בחירות” ואת המילגות יקבלו בעלי הרעיונות שיקבלו הכי הרבה קולות.

אם הרעיונות יצליחו, הם כמובן יעזרו לבני האדם אבל גם פפסי תפיק מזה תועלת רבה. שני ציפורים במכה אחד.

לשם מטרה זו הקימו בפפסי אתר חדש וגם בלוג נלווה.

רק תושבי ארצות הברית יכולים להגיש הצעות. הבחירות יתחילו בראשון בפברואר.

לחברת האופטיקה “אופטיקנה” היתה בעיה, תקציב הפרסום שלה עמד על $500 בלבד.

איך אפשר לפרסם בצורה מוצלחת את החברה בסכום קטן כל כך? אפשר לפרסם באינטרנט ב $500?

תשובה: כן בהחלט

היה להם רעיון גאוני. הם רכשו שמות המתחם (כתובות לאתרי אינטרנט) דומים לאתרים ישראליים פופולריים. למשל את האתר http://www.yneu.co.il שהוא כמובן מאד דומה לאתר החדשות Ynet. הם הסתמכו על כך שכולנו עושים טעויות לפעמים בהקלדה ומגיעים לדפי רשת שלא קיימים. אז זהו, עכשיו הם קיימים. תנסו להקלידwww.yneu.co.il וזה מה שתקבלו:

יפה לא?

לא עולה הרבה כסף לקנות שמות מתחם (10-20 דולר בערך). צריך גם מישהו שיבנה את תוכן הדף אבל בתקציב של $500 דולר זה בהחלט אפשרי.

הנה הסרט

דיברנו הרבה על כך שלקוח לא מרוצה יכול בקלות רבה להרוס את עסקך בעזרת כלי web 2.0 כמו בלוגים, רשתות חברתיות וכד’.

בדומה ליתר הכלים Google Sidewiki יכול להוות איום אך באותה מידה גם יכול מאד לעזור כשמשתמשים בו כדי לעקוב אחר תחושות הלקוחות.

הרעיון הוא שכל אחד יוכל להשאיר תגובה או הערה על כל דף ברשת. ההערה יכולה להתיחס לדף / לאתר כולו או רק לפסקה קטנה מהטקסט. אפשר לראות את כל ההערות שהועלו לרשת בנוגע לאותו דף. לדף הבית של מוצר מסוים יכולים להתלוות הערות חיוביות או שליליות של המשתמשים. לחברה המיצרת אין שליטה על זה ורק Google יכולים להחליט איזה תוכן נחשב פוגע. הם בדרך כלל לא יתערבו.

Google Sidewiki הוא כלי מענין ושימושי. לפני שאכנס לתוך ליבה של אתר או שירות מסוים אני יכול לראות הערות או המלצות של מי שהגיע לפני. לא צריך אתר מיוחד שמיועד לביקורות. כל אתר מעכשיו יכול לשאת לצידו ביקורות או הערות רלוונטיות.

תראו למשל

זה סרט ההדגמה הרשמי:

היום ואתמול מתקיים בפריס כנס Le Web 2009. כנס גדול (3000 משתתפים ועוד 100,000 צופים בשידור) בנושא חידושים טכנולוגיים וחברתיים ברשת החברתית – social media. אני מנסה לעקוב אחר ההרצאות דרך השידורים באתר ודרך תגובות המשתתפים ב Twitter.

היום דיבר Jeremiah Owyang שהוא אחד השמות הבולטים ביותר במחקר ובאסטרטגיה בתחום השיווק במדיה חברתית. הוא כתב המון מחקרים עבור Forrester ואפשר לעקוב אחריו בבלוג שלו.

הוא דיבר על החשיבות במעקב אחר תגובות הלקוחות ברשת עם דגש כמובן על Twitter. הוא הביא דוגמא מצוינת לנזק שלקוח יכול לגרום בעזרת Twitter. אחד הצופים בקהל השלים את הדברים וסיפר סיפור הפוך, על כך שארגון או חברה יכולה להינצל מנזקים על ידי מעקב אחר הלקוחות באותו מדיה.

היתר ארמסטרונג רכשה מכונת כביסה של חברת Maytag (חברת בת של Whirlpool). המכונה לא עבדה והיא ניסתה להיעזר בשירות הלקוחות של החברה. הם לא הצליחו לעזור לה ובכעס היא איימה ל”לכלך” עליהם ב Twitter. החברה הודיע שזה לא מפריע להם, ומיד ניגשה היתר למקלדת. חברת Maytag לא ידעה שיש להיתר מליון עוקבים ב Twitter. היא כתבה מספר הודעות בסגנון “אל תקנו Maytag” או “סיוט עם Maytag”. זה כמובן הצליח ולמחרת התקשר אליה אחד מבכירי החברה והודיע שהמכונה תתוקן, וכך היה.

היה קצת ביקורת כלפי היתר שהיא משתמשת ב”עוקבים” שלה כדי להשיג את מטרותיה ולנגוח באופן לא הוגן את החברה. זהו דוגמא לכח של Twitter. כמובן כדאי שיהיה הרבה “עוקבים”.

הסיפור השני מראה את הגישה ההפוכה.

אמא ובנה נתקעו בשדה התעופה ועוקבו על ידי שירותי הביטחון. האם מאד כעסה וכתבה פוסט ארוך וקורע לב על כך שהמאבטחים לקחו ממנה את בנה התינוק. הסיפור עשה כנפיים ונפוץ בבלוגוספירה. שירותי האבטחה עלו על זה וכתבו פוסט תגובה. הם טענו שהסיפור כלל אינו נכון ואף הראו סרט ממצלמות האבטחה המוכיח את צדקתם. אותה האם נאלצה להתנצל בבלוג שלה.

הסיפור מראה את החשיבות במעקב אחר הלקוחות בבלוגוספירה, ברשתות החברתיות וב Twitter. בעזרת כלי חיפוש בזמן אמת real time search, זה נעשה קצת יותר קל. על כלי החיפוש החדש בזמן אמת של Google, תראו פוסט שכתבתי בבלוג השני שלי.

ועכשיו חזרה לכנס בפריס…

אחד הנושאים המדוברים ביותר השנה בסביבת ה web 2.0 הוא “חיפוש בזמן אמת” או בשפה המקצועית “real time search”.

הכוונה לחיפוש מידע מעודכן מאד. כשאני אומר מעודכן אני לא מתכוון לחומר מהשנה האחורנה אלא מהשעה האחרונה. הכלים היוצרים הכי הרבה מידע הם אתרי web 2.0 כמו בלוגים, Youtube, Facebook ובעיקר Twitter. מי שצריך להתעדכן בדברים המתרחשים כרגע, חייב לנצל את מה שמתפרסם בערוצים הללו.  זה חשוב כמובן לעיתונאים שרוצים את הסקופ האחרון כדי לפרסם חדשות לפני כולם. תחשבו על הבחירות האחרונות באיראן. כמעט כל מה שקרה שם נודע למערב דרך תושבי טהארן שהיו מחוברים ל Twitter. החדשות השתנו והתעדכנו כל הזמן. מי שרצה להיות בענינים, עקב אחרי האיראנים ב Twitter לא היה טעם להשתמש בשום כלי אחר כולל אתרי החדשות הרגילות.

אבל “חיפוש בזמן אמת” חשוב עוד יותר בעולם העסקים. במאמר* קצר שהתפרסם בגליון נובמבר של מאגזין Online, כותב Stephen Arnold שכלי web 2.0 הם לעתים קרובות חשובים אף ממערכות מודיעין עסקי המקובלות והיקרות. החלטות עסקיות חשובות יכולות להשתנות מרגע לרגע בהתבסס על דברים שקורים בזמן אמת. רכישות, מיזוגים, מבצעים וכד’ יכולים להשפיע על עסקים רבים ועלינו להיות מעודכנים. מידע רב וחשוב מתפרסם רק בערוצי web 2.0 (בעיקר Twitter כמובן). מאגרי מידע מקצועיים ומערכות מודיעין עסקי לא יעזרו במקרים כאלה.

איך אפשר לעקוב אחר כל המידע הזה?

שאלה מצוינת.

יש הרבה כלים מסחריים שניתן להיעזר בהם. כרגיל הטובים ביותר בתשלום והפחות טובים בחינם.

נצטרך להקדיש לנושא זה כמה פוסטים נוספים.

*       Arnold, S.. (2009, November). Real-Time Search: Where Retrieval and Discovery Collide. Online, 33(6), 40-41

אירגונים רבים חוששים שהשימוש שעובדיהם עושים בכלי social media שונים בזמן ובהקשר למקום העבודה, עלולה להזיק לארגון. דיברנו רבות על החשיבות של כלים אלו כדי לקדם את הארגון ומכירותיה, אבל צריך לפעמים  באמת לקבוע את הגבולות.

הרבה דיברנו על כך שהשימוש ב Facebook, Youtube, Twitter בלוגים, פורומים וכו’ חייב להיעשות עם שיקול דעת ותוכנית מסודרת. שימוש חפוז ולא זהיר עלולה להזיק.

באתר מעניין בשם Social Media Governance מופיע רשימה ארוכה של חברות, מוסדות וארגונים שונים עם נוהלי השימוש שלהם באתרי social media. בין היתר אפשר לראות את הנוהלים של Fed Ex, Microsoft, BBC, SAP חיל האויר האמריקאי, מוסדות ממשלתיים באנגליה ועוד.

חשוב לאמץ את הישמוש במדיה חברתית בארגון אבל חשוב לא פחות לקבוע כללים מסודרים.

דו”ח מעניין שמפרסם חברת היווק הדיגיטלי Razorfish מגלה את מה שאנחנו כבר יודעים אבל עכשיו גם יש הוכחה.

חברות רבות בונות פרופיל או דף ב Facebook ומציעים ללקוחותיהם להצטרף (להיות “חבר”). בדרך זו הם יכולים לדחוף להם מידע, מבצעים וכד’.  לפי המחקר יותר מ 40% מהנשאלים הודיעו שהם “חברים” של מוצר או שירות כזה או אחר. הסיבה להצטרפות היא בדרך כלל כתוצאה ממתנה או הצעה כדאית למצטרפים.

מידע דומה מופיע גם לגבי Twitter. לפי המחקר 25.5% עוקבים אחר חברה או מוצר ב Twitter גם כן כדי לקבל מבצע או מתנה.

הרעיון עובד. לוקח שניה אחת להיות חבר או עוקב באחת משירותי social media אלו. למי שאין חשבון, יש לו עכשיו סיבה טובה להשקיע את השתי דקות כדי לפתוח אחד. רוב המצטרפים לא יזכו בפרס (במקרה של הגרלה) אבל מרגע ההצטרפות הם יהיו בידיים של החברה המשווקת והיא תוכל לדחוף להם מה שהיא רוצה.

בנק דיסקונט עשו מבצע דומה לא מזמן. כל מה שהיה צריך לעשות זה לעקוב אחריהם ב Twitter. מי שעוקב כדי לקבל את הפרס, מקבל עוד הרבה דברים נוספים…

תחום עיסוק חדש שאפשר להכליל בשיווק במדיה חברתית הוא Sentiment Analysis. בעברית ניתן אולי לתרגם ל”ניתוח רגשי”.

הרעיון הוא לסקור את הבלוגוספירה (זה כולל גם טוויטר ואתרי social media אחרים) בעזרת כלים אוטומטיים בחיפוש אחר אזכורים לגבי מילה מסוימת. הכוונה הוא לשם של מוצר, סרט, פוליטיקאי, תופעה וכד’. בעזרת אלגוריתמים מיוחדים האזכור מנותח מבחינה סמנטית והתוצאה הסופית היא מספר או אחוז המשבחים מול המתלוננים.

זה לא מדע מדויק. לפעמים אנחנו כותבים משהו חיובי ומשתמשים בשפה שלילית באופן ציני כמו “חבל על הזמן”, “אני מת על זה” וכד’. באופן כללי המערכת משווה בין אזכורים עם מילים כמו hate או bad למילים כמו love ו good. עם הזמן יש להניח שאוצר המילים של הכלים החדשים הללו ישתפרו.

יש מספר חברות המציעות שירותי “ניתוח רגשי” כמו Scout Labs ו Jodange ויש גם שירותים חינמיים שמתמקדים בעיקר בתגובות בטוויטר כמו Tweetfeel.

כתבתי את המילה Israel ב Tweetfeel. קיבלתי 24 תוצאות (מוזר, זה ממש קצת). מתוכם 10 היו שליליים אך כשעברתי עליהם ראיתי שבדרך כלל מדובר על תגובה חיובית למשהו שלילי שנאמר. המערכת לא מסוגלת להבחין בין טוב לרע אמיתיים.

יש כאן עוד המון מקום למחקר ופיתוח בתומי מיחשוב, מתמטיקה, שפה ופסיכולוגיה.

כלים כאלה חשובים מאד למשווקים שרוצים לראות ולהבין את קהל הלקוחות שלהם.

למאמר קצר בנושא מתוך ה New York Times.

Image by LollyKnit via Flickr

רציתי רק לאחל לקוראי בלוג זה ולכל עם ישראל, שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות והצלחה.

כתיבה וחתימה טובה

דניאל